אברהם
האיש שיצא בלי לדעת לאן
בן שבעים וחמש אורז את ביתו ויוצא לדרך אל ארץ שאיש לא הראה לו. כל השאר מתחיל שם: עם ישראל, ההבטחה, והמילה ״אמונה״ כפי שכל שאר כתבי הקודש משתמשים בה.
סיפורו
אברם נולד באור כשדים, עיר עשירה בדרום מסופוטמיה, וגדל בבית שעבד אלוהים אחרים — יהושע כ״ד 2 אומר זאת במפורש. אביו תרח הוציא את המשפחה משם ועצר באמצע הדרך, בחרן. בחרן, כבר בן שבעים וחמש, שמע אברם את הציווי שחוצה את חייו לשניים: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. בלי מפה, בלי שם, בלי תאריך. רק כיוון.
מה שבא אחר כך הוא עשרים וחמש שנות המתנה. אלוהים מבטיח לו זרע ״ככוכבי השמים״, ושרה אינה יכולה ללדת. בינתיים אברהם עושה מה שכל אדם היה עושה: מחפש קיצורי דרך. הוא מציג את אשתו כאחותו כדי להציל את עורו, תחילה במצרים ואחר כך אצל אבימלך. הוא מקבל את הסידור של שרה ומוליד את ישמעאל מהגר, השפחה המצרית, ופותח פצע משפחתי שכתבי הקודש אינם מסתירים. כשיצחק נולד סוף־סוף, אברהם בן מאה ושרה בת תשעים; שם הילד פירושו ״יצחק״, מפני ששניהם צחקו כשנאמר להם.
הפרק הקשה ביותר מגיע אחר כך. אלוהים מבקש את בן ההבטחה על הר המוריה, ואברהם משכים בבוקר, מבקע עצים ועולה. הכתוב אינו מייחס לו אף מחשבה אחת בקול: רק את שאלת הנער — איה השה — ואת תשובת האב: אלוהים יראה לו השה. המלאך עוצר את המאכלת ברגע האחרון. זו הסצנה שהמסורת היהודית קוראת לה ״העקדה״, וזו שהנוצרים קוראים כשגבעה אחרת עומדת לנגד עיניהם.
אברהם מת בן מאה שבעים וחמש ונקבר לצד שרה במערת המכפלה, בחברון — החלקה היחידה בארץ ההבטחה שהייתה אי פעם שלו, מפני שקנה אותה ושילם עליה. הוא לא ראה את העם, לא את הארץ ולא את ההמון. הוא ראה בן אחד ומערה. את השאר השאיר פתוח.
רגעים מכריעים
- בראשית י״ב 1–4 — היציאה מחרן בגיל שבעים וחמש, בלי יעד ידוע.
- בראשית ט״ו — ברית הכוכבים: הלילה שבו אלוהים סופר איתו, והוא מאמין.
- בראשית י״ז — שינוי השם ואות הברית.
- בראשית י״ח 1–15 — שלושת האורחים באלוני ממרא, וצחוקה של שרה.
- בראשית י״ח 22–33 — המשא ומתן על סדום: מחמישים צדיקים עד עשרה.
- בראשית כ״ב — הר המוריה והאיל שנאחז בסבך.
- בראשית כ״ג — קניית מערת המכפלה, נכסו היחיד בארץ ההבטחה.
מה הוא מלמד
אברהם הוא האיש שדרכו כתבי הקודש מגדירים את האמונה, וכדאי לשים לב מה פירוש המילה שם. לא ודאות, לא התלהבות: יציאה לדרך. האיגרת אל העברים אומרת זאת בלי קישוטים — ״ויצא ולא ידע אנה יבוא״ — ובראשית ט״ו 6 מכריע את העניין: הוא האמין, ואלוהים חשב לו זאת לצדקה. פולוס יבנה על הפסוק הזה חצי מהברית החדשה, ויעקב יסייג אותו ויזכיר שאותה אמונה גם עלתה על ההר.
הדבר השני שהוא מלמד הוא שהסיפור אינו מייפה אותו. הוא משקר פעמיים על אשתו, נגמרת לו הסבלנות, הוא שולח את הגר ואת בנה למדבר. כתבי הקודש רושמים את כל זה ועדיין קוראים לו אוהב אלוהים. אולי זה החלק המועיל ביותר בסיפורו: ההבטחה מעולם לא הייתה תלויה בכך שיהיה מושלם.
פסוקים לקריאה
הפסוקים המצוטטים לקוחים מהתנ״ך בנוסח המסורה ומהברית החדשה בתרגום דליטש, נחלת הכלל. לחצו על מראה מקום כדי לפתוח את הפרק השלם.
- בראשית י״ב 1
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃
- בראשית י״ב 2
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה׃
- בראשית ט״ו 6
וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃
- בראשית י״ז 5
וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃
- בראשית כ״ב 12
וַיֹּאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃
- עברים י״א 8
בָּאֱמוּנָה שָׁמַע אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָא לָלֶכֶת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִירָשֶׁנָּה וַיֵּצֵא וְלֹא־יָדַע אָנָא יָבוֹא׃
- רומים ד׳ 3
כִּי מָה אָמַר הַכָּתוּב וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃
קראו עליהם במקומם
כל דמות מקבלת ממד אחר בתוך הספר שלה. הקורא פותח את כל 66 הספרים במלואם, בלי חשבון, בלי פרסומות ובלי צורך בחיבור.