משה
האיש שהתווכח עם אלוהים
נמשה מן היאור בתיבת גומא, גדל בארמון ששעבד את בני עמו, נמלט במשך ארבעים שנה ורעה צאן שלא היה שלו. כשהוא נקרא סוף־סוף, הוא מתחיל בסירוב חמש פעמים.
סיפורו
משה נולד תחת צו השמדה: פרעה משליך ליאור את הבנים הזכרים של העברים. אמו מסתירה אותו שלושה חודשים ואחר כך מניחה אותו בתיבת גומא בין קני הסוף. בת פרעה מוצאת אותו, ומי שנועד למות בנהר גדל בארמון, כנסיך מצרי, בעוד עמו עובד בפרך. בן ארבעים הוא רואה איש מצרי מכה עברי, הורג אותו, ונאלץ לברוח למדיין.
הוא מבלה ארבעים שנה נוספות במדיין ורועה את צאן חותנו. שם, מול סנה שבוער ואיננו אוּכָּל, הוא מקבל את השליחות שיסרב לה חמש פעמים: מי אנוכי, מה שמך, לא יאמינו לי, כבד פה אני, שלח נא ביד תשלח. אלוהים עונה על כל טענה, ובסוף נותן לו את אהרון כפֶּה. הוא חוזר למצרים בן שמונים, עם מטה ביד, כדי לומר לפרעה: שלח את עמי.
סיני הוא מרכז הכול. הוא עולה להר ויורד עם התורה; מוצא את העם רוקד סביב עגל זהב ושובר את הלוחות למרגלות ההר. ואז קורה הדבר המפתיע: הוא עולה שוב כדי להתחנן על העם שהרגע בגד, ומציע שיימחה הוא עצמו מן הספר במקומם. הוא זוכה בסליחה עבורם, ובלוחות חדשים, ומבקש דבר אחד לעצמו: הראני נא את כבודך.
לארץ ההבטחה הוא לא נכנס. מפני שהכה בסלע במקום לדבר אליו, במריבה, הוא שומע שיראה אותה בלי לדרוך בה. הוא מת בן מאה ועשרים על הר נבו, מול יריחו, ״ולא כהתה עינו ולא נס לחה״, ואלוהים בעצמו קובר אותו במקום שאיש לא ידע. ספר דברים מסיים: ״ולא קם נביא עוד בישראל כמשה״.
רגעים מכריעים
- שמות ב׳ — התיבה ביאור, הארמון והבריחה למדיין.
- שמות ג׳ — הסנה הבוער והשם: ״אהיה אשר אהיה״.
- שמות ז׳–י״ב — עשר המכות והפסח הראשון.
- שמות י״ד — הים הנבקע והלילה האחרון של העבדות.
- שמות כ׳ — עשרת הדיברות בסיני.
- שמות ל״ב — עגל הזהב, הלוחות השבורים והתחינה על העם.
- במדבר כ׳ — סלע מריבה: ההכאה שעולה לו בכניסה לארץ.
- דברים ל״ד — המראה מהר נבו וקבר שאיש לא מצא.
מה הוא מלמד
משה מנפץ את הרעיון שלאלוהים עונים ״כן״ בפעם הראשונה. הוא מתווכח, מעלה התנגדויות, מבקש הוכחות ואומר לו פעמיים שבחר לא נכון. והכתוב לא מציג את זה כחוסר אמונה, אלא כשיחה. האיש שהתווכח יותר מכולם הוא גם זה שאלוהים דיבר איתו ״פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו״. אולי הקרבה נמדדת בדיוק בכך: בכמה מותר לומר.
הוא מלמד גם משהו לא נוח: מי שמוביל את האחרים ליעד עלול להישאר בעצמו בחוץ. ארבעים שנות מדבר כדי לראות את הארץ מראש הר. הכתוב לא ממתיק את זה, אבל גם לא הופך זאת לטרגדיה: משה מסיים את חייו כשהוא מברך את השבטים אחד־אחד, ומוסר את המנהיגות ליהושע בלי מרירות. הצלחה, לפי ספר דברים, היא שהעם ייכנס — לא שאתה תיכנס.
פסוקים לקריאה
הפסוקים המצוטטים לקוחים מהתנ״ך בנוסח המסורה ומהברית החדשה בתרגום דליטש, נחלת הכלל. לחצו על מראה מקום כדי לפתוח את הפרק השלם.
- שמות ג׳ 14
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃
- שמות י״ד 13
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד־עוֹלָם׃
- שמות כ׳ 2
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
- שמות ל״ג 11
וְדִבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה פָּנִים אֶל־פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל־הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׃
- במדבר י״ב 3
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
- דברים ל״ד 10
וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל־פָּנִים׃
קראו עליהם במקומם
כל דמות מקבלת ממד אחר בתוך הספר שלה. הקורא פותח את כל 66 הספרים במלואם, בלי חשבון, בלי פרסומות ובלי צורך בחיבור.