דוד
הרועה שכתב את מה שהרגיש
הצעיר משמונה אחים, זה שאפילו לא קראו לו כשהנביא הגיע. הוא נעשה מלך, ובעיקר נעשה הקול שכתבי הקודש משאילים לכל מי שאינו יודע איך להתפלל.
סיפורו
כששמואל מגיע לבית לחם כדי למשוח את המלך הבא, ישי מציג לו שבעה בנים ושוכח את השמיני, שנמצא עם הצאן. צריך לשלוח לקרוא לו. הכתוב מתאר אותו אדמוני ויפה עיניים, אבל הנביא כבר שמע את המשפט שמסביר הכול: כי האדם יראה לעיניים וה׳ יראה ללבב. זמן קצר אחר כך הנער מגיע לעמק האלה עם לחם לאחיו ומוצא צבא שלם משותק מול ענק. הוא מסרב לשריון של שאול, לוקח חמישה חלוקי אבנים מן הנחל, ובורח לקראתו.
אחרי הניצחון מגיע החלק הארוך והקשה: שאול, אכול קנאה, רודף אותו במשך שנים בהרי יהודה. דוד חי במערות, מעמיד פני משוגע בחצר מלך פלשתי, מאסף סביבו את המרים ואת הנואשים, ופעמיים יכול להרוג את שאול ואינו עושה זאת. מאותן שנים יצאו רבים מן המזמורים שבפי כולם: ה׳ רועי לא אחסר, למה עזבתני, ממעמקים.
הוא מולך שבע שנים בחברון ושלושים ושלוש בירושלים, שאותה הוא כובש והופך לבירתו. הוא מעלה לשם את הארון בריקוד לפניו. ואז, בשיא, המפלה: מגג הארמון הוא רואה את בת־שבע, לוקח אותה, ומסדר את מותו של בעלה בקרב. הנביא נתן מספר לו סיפור על כבשת הרש, דוד מתפרץ בזעם — ושומע: אתה האיש. תשובתו היא מזמור נ״א.
את שנותיו האחרונות הוא מבלה כשהוא משלם את המחיר בתוך ביתו שלו: האונס של תמר, רצח אמנון, מרד אבשלום ומותו. ״בני אבשלום, בני, בני״, בוכה המלך שניצח את כולם, כשהוא מפסיד את בנו. הוא מת זקן, אחרי שהכין את בניית המקדש שלא יראה, והבטחה אחת שנמסרה לו נשארה תלויה באוויר: בית וכיסא שלא יסתיימו לעולם.
רגעים מכריעים
- שמואל א׳ ט״ז — המשיחה בבית לחם: הבן שאיש לא קרא לו.
- שמואל א׳ י״ז — גוליית, חמישה חלוקי אבנים וקלע.
- שמואל א׳ י״ח–כ״ו — שנות הבריחה משאול, במערות ובמדבר.
- שמואל ב׳ ה׳–ו׳ — ירושלים נעשית בירה, והארון עולה בריקודים.
- שמואל ב׳ ז׳ — ההבטחה על בית וכיסא שאינם נגמרים.
- שמואל ב׳ י״א–י״ב — בת־שבע, אוריה ומשל נתן.
- תהילים נ״א — תפילת ה״אחרי״: ״לב טהור ברא לי אלוהים״.
- שמואל ב׳ ט״ו–י״ח — מרד אבשלום ודמעותיו של אב.
מה הוא מלמד
דוד מלמד שהתפילה לא חייבת להיות מנומסת. במזמורים הנושאים את שמו יש צהלה ויש תלונה, יש ״למה״ ויש ״עד מתי״, יש בקשה שאויביו יפלו ויש הודאה גלויה בכך שהוא עצמו נפל. כתבי הקודש הכניסו את כל זה לספר התפילה שלהם, כדי שאיש לא יצטרך להעמיד פנים מול אלוהים.
והוא מלמד שהתשובה נמדדת במה שאדם עושה כשהוא נחשף. דוד לא נושא ונותן עם נתן ולא מחפש אשם: הוא מודה ומוסר את עצמו לחסד. לכן הוא נשאר ״איש כלבב אלוהים״ — לא מפני שלא חטא, אלא מפני שידע לשוב.
פסוקים לקריאה
הפסוקים המצוטטים לקוחים מהתנ״ך בנוסח המסורה ומהברית החדשה בתרגום דליטש, נחלת הכלל. לחצו על מראה מקום כדי לפתוח את הפרק השלם.
- שמואל א׳ ט״ז 7
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב׃
- שמואל א׳ י״ז 45
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא־אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ׃
- שמואל ב׳ ז׳ 16
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד־עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד־עוֹלָם׃
- תהילים כ״ג 1
מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃
- תהילים נ״א 10
לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃
- מעשי השליחים י״ג 22
וְכַהֲסִירוֹ אוֹתוֹ וַיָּקֶם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר גַּם־הֵעִיד עָלָיו לֵאמֹר מָצָאתִי דָוִד אֶת־בֶּן־יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצִי׃
קראו עליהם במקומם
כל דמות מקבלת ממד אחר בתוך הספר שלה. הקורא פותח את כל 66 הספרים במלואם, בלי חשבון, בלי פרסומות ובלי צורך בחיבור.