פולוס
הרודף שהחליף צד בדרך
הוא היה בדרכו לדמשק עם כתבי מעצר ביד. הוא קם מן הארץ עיוור, כשהטיעון של חייו מנופץ לרסיסים. מן המפנה הזה יצאו שלוש־עשרה איגרות וחצי מהברית החדשה.
סיפורו
פולוס מופיע לראשונה כשהוא שומר את בגדיהם של הסוקלים את סטפנוס, ומסכים למותו. הוא היה פרוש בן פרושים, למדן שלמד לרגלי גמליאל, אזרח רומי שנולד בטרסוס, ובטוח לחלוטין שהכת החדשה של הנוצרי מסכנת את ישראל. הוא ביקש מן הכוהן הגדול מכתבים לבתי הכנסת של דמשק כדי להביא את המאמינים כבולים לירושלים.
בשערי דמשק אור מפיל אותו ארצה, וקול שואל אותו את השאלה שמסדרת מחדש את הביוגרפיה שלו: למה תרדפני. הוא קם עיוור, ובמשך שלושה ימים אינו אוכל ואינו שותה. איש בשם חנניה, שפחד ממנו בצדק, מניח עליו את ידיו וקורא לו ״אחי״. פולוס מקבל את מאור עיניו ומתחיל להכריז בבתי הכנסת בדיוק את מה שבא להשתיק.
אחר כך באות כעשרים שנה בדרכים: שלושה מסעות גדולים דרך קפריסין, אסיה הקטנה, מקדוניה ויוון, ובהם הוא מייסד קהילות בערי הנמל ובצמתים, ולכל אחת מהן הוא כותב אחר כך. הוא הולקה, נסקל, נטרף בים ונכלא; עבד במקצועו כדי לא להיות למעמסה, והתווכח באתונה עם הפילוסופים מול המזבח ״לאל לא נודע״.
מחלוקת עמוקה אחת עוברת בכל איגרותיו: האם צריך להתייהד כדי להיכנס? הוא אמר לא, התייצב בפומבי נגד פטרוס בעניין הזה וניצח. הוא מת ברומא, כנראה בעריפה, אחרי שנתיים של מעצר בית שהכתוב מתאר אותן בקצרה: הוא קיבל את כל הבאים אליו והכריז על מלכות אלוהים באין מפריע.
רגעים מכריעים
- מעשי השליחים ז׳ 58 – ח׳ 3 — בסקילת סטפנוס, בצד של הסוקלים.
- מעשי השליחים ט׳ 1–19 — הדרך לדמשק, העיוורון וחנניה.
- מעשי השליחים י״ג–י״ד — המסע הראשון: קפריסין ודרום אסיה הקטנה עם בר־נבא.
- מעשי השליחים ט״ו — האספה בירושלים: הגויים נכנסים בלי לעבור דרך התורה.
- מעשי השליחים ט״ז — פיליפי: הכלא, רעידת האדמה והסוהר.
- מעשי השליחים י״ז 16–34 — הנאום באראופגוס, באתונה, מול המזבח ״לאל לא נודע״.
- קורינתים ב׳ י״א 23–28 — רשימת המלקות, הספינות הטרופות והלילות תחת כיפת השמים.
- מעשי השליחים כ״ז–כ״ח — הספינה הטרופה במלטה ושנתיים המעצר ברומא.
מה הוא מלמד
פולוס הוא ההוכחה שאיש אינו מחוץ להישג יד. הכתוב לא הופך אותו למחפש כן שחסרה לו רק דחיפה: הוא הלך לעצור אנשים, והוא נעצר. את מה שהאמין בו כל חייו הוא לומד לקרוא מחדש בשלושה ימים של חושך. הוא עצמו יסכם זאת במשפט שיחזור עליו בכמה גרסאות: בחסד אלוהים אני מה שאני.
השיעור השני שלו נוגע לכוח. הוא ביקש שלוש פעמים שיוסר ממנו ייסור גופני שהוא מכנה ״קוץ בבשר״, והתשובה הייתה לא. מה שקיבל במקום זאת הפך לתמצית של הכול: די לך חסדי, כי בחולשה יושלם כוחי. מאז הוא מתפאר דווקא במה שהיה מסתיר: בחולשותיו. הבשורה, כפי שהוא מבין אותה, אינה זקוקה לאנשים חזקים.
פסוקים לקריאה
הפסוקים המצוטטים לקוחים מהתנ״ך בנוסח המסורה ומהברית החדשה בתרגום דליטש, נחלת הכלל. לחצו על מראה מקום כדי לפתוח את הפרק השלם.
- מעשי השליחים ט׳ 4
וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי׃
- מעשי השליחים ט׳ 15
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן לֵךְ כִּי־כְלִי חֵפֶץ הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת־שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
- גלטים ב׳ 20
עִם־הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם־הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַּבָּשָׂר חַי אֲנִי בֶּאֱמוּנַת בֶּן־אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי׃
- פיליפים ג׳ 7
וְהַיִּתְרֹנוֹת הָאֵלֶּה חָשַׁבְתִּי לִי לְחֶסְרֹנוֹת לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ׃
- קורינתים ב׳ י״ב 9
וַיֹּאמֶר אֵלַי דַּיֲֶָּ חַסְדִּי כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי עַל־כֵּן שָׂמַח לִבִּי לְהִתְהַלֵּל בְּחֻלְשׁוֹתַי לְמַעַן תִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ׃
- רומים ח׳ 38
וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁלּא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שְׂרָרוֹת וְלֹא גְבוּרוֹת לֹא הַהוֶֹה וְלֹא הֶעָתִיד׃
- טימותיאוס ב׳ ד׳ 7
הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחָמְתִּי אֶת־הַמְּרוּצָה הִשְׁלַמְתִּי אֶת־הָאֱמוּנָה נָצָרְתִּי׃
קראו עליהם במקומם
כל דמות מקבלת ממד אחר בתוך הספר שלה. הקורא פותח את כל 66 הספרים במלואם, בלי חשבון, בלי פרסומות ובלי צורך בחיבור.